נוט בוק – תערוכת יומנים בבית העיר, תל אביב

ביום שישי ביקרנו, אופיר ואני, בתערוכה Not Book בבית העיר בתל אביב. נהניתי מאוד, צילמתי המון, ואין פוסט הולם מזה כדי לשבור שתיקה ארוכה כל כך בבלוג!

הנושא של יומנים יצירתיים מעסיק ומעניין אותי מאוד. סדנת יומנים אחת שהעברתי הסתיימה לא מזמן, ואחת תסתיים בעוד שבועיים, וכמעט כל מה שאני עוסקת בו, קוראת עליו או יוצרת בו בימים אלה קשור ליומן היצירתי, וההזדמנות הזאת לראות מאות יומנים כאלה בתערוכה, הלהיבה אותי מאוד. במסגרת התערוכה, חילק האוצֶר מאות יומנים לאמנים ויוצרים בכל רחבי העולם, ועכשיו הם מוצגים בתערוכה. הרעיון הוא אותו רעיון של ה-Sketchbook Project, רק בהיקף קטן יותר.
מתחם ביאליק, שבו נמצא "בית העיר", בניין העירייה הראשון של תל אביב, הוא מקום מקסים שכיף לטייל בו גם בלי קשר לתערוכה. הבניין עצמו, ואזור התצוגה מקסים ומזמין, והתערוכה מתפרסת על פני שתי קומות. היא מאוד מסקרנת ומגוונת, ותענוג להסתובב שם, ולמרות שיש לי כמה הסתייגויות לגבי אופן הצגתה, אני ממליצה מאוד לבקר בה!

הרעיון של היומן, המחברת הפשוטה הזאת, שיכולה לסבול ולהכיל הכל, בא לידי ביטוי בצורה נהדרת פה, באמצעות המגוון העצום של האפשרויות. כל המשתתפים קיבלו מחברת זהה, וכל אחד בחר בדרך משלו להשתמש בה או למלא אותה. יש במחברות האלה צילומים, ציורים, כתיבה במגוון שפות, תפירה, הדבקה, צביעה, קולאז', ועוד ועוד. האפשרויות אינסופיות והיצירתיות גם.

יש מחברות שכלל לא משמשות כ"מחברת", במובן היומני המקובל. היוצרים השתמשו בהן כחומר, ויצרו מיצג אמנותי:

IMG_4168

IMG_4150

יש הרבה מאוד קולאז'ים, והרבה מאוד יוצרים שפירקו את המחברת המקורית, יצרו ממנה אקורדיאון, או חיברו את העמודים בצורות מעניינות אחרות. זאת, למשל, אחת המחברות שהכי אהבתי בתערוכה. שימו לב לצורה הייחודית של פריסת העמודים, ולשילוב של קולאז' עם ציור.

IMG_4161

יש הרבה מאוד יצירות אישיות מאוד. נהניתי מאוד מהמחברת הזאת, של קרן שפילשר, שמוקדשת לבנה:

IMG_4140

לצערי, הדרך היחידה לראות את היומנים במלואם היא על גבי צג של iPad. כאן, למשל, אפשר לראות עוד כפולה במחברת הזאת, כפי שהיא מוצגת על הצג:

IMG_4171

ופה יש מחברת שכולה כתיבה אישית:IMG_4109

והיו מחברות תפורות, והיו מחברות משולבות רקמה וסריגה:

IMG_4169

IMG_4138

IMG_4128

והמון סיפורים קטנים מלווים בציורים:

IMG_4157

IMG_4152

IMG_4148

ושוב קולאז'ים מרתקים:

IMG_4136

IMG_4133

ועוד אינספור דרכי ביטוי מעניינות (שימו לב לכריכת המחברת הסרוגה):

IMG_4116

IMG_4115

IMG_4108

IMG_4105

אני אשאיר לכם גם מה לראות בתערוכה, אבל אם אתם עדיין מאוד סקרנים, יש לי פה עוד המון תמונות, וכאן אפשר לראות את היומן המדהים של שרון פידל, אחת המשתתפות, בשלמותו.

לסיום, כמה דברים שהצטערתי עליהם בתערוכה. כל היומנים נמצאים בתוך תצוגת זכוכית סגורה, כשהם פתוחים על כפולת עמודים ספציפית. כלומר, אפשר לראות רק שני עמודים מהיומן, ללא כל הקשר והסבר, ואין שום אפשרות לגעת ביומנים. אני חושבת שזה פספוס, כי זה אחד ההבדלים המהותיים בין יומן לבין תמונה שתלויה על הקיר במוזיאון. הקרבה והפשטות המתבקשות כל כך, מפוספסות. נכון שקשה ליישם תערוכה שבה אפשר לשבת ולדפדף ביומנים, אבל זה מתבקש, ואם בברוקלין מצליחים להשתלט על עשרות אלפי יומנים ולאפשר לקהל עצום לדפדף בהם, גם פה זה יכול לקרות, וחבל שוויתרו על זה. אמנם על קירות התערוכה משובצים מספר מכשירי iPad שבהם אפשר לדפדף ביומנים המלאים, להגדיל, ולהסתכל, אבל זאת לא אותה החוויה כמו להחזיק את המחברת ביד.

בנוסף, חבל מאוד שהקרדיטים ליוצרים לא ברורים. מעל לכל תצוגה יש שמות של אנשים, אבל אין דרך ברורה לדעת איזה יומן שייך לאיזה יוצר (לכן גם חסרים קרדיטים פה בפוסט שלי), מה גם שאין שום הסבר או פירוט לגבי היומנים או היוצרים, וזה פספוס עצום בעיניי. הייתי מאוד שמחה לקרוא כמה מילות רקע על היוצר ועל מה שהוא עשה ביומן, איך היומן הגיע דווקא אליו, איך בחר במה למלא אותו, וכו'. בבלוג של התערוכה אפשר למצוא פיסות מידע כאלה, והן מרתקות. למשל, פה ופה. בלי ההקשרים האלה, בלי היכולת לדפדף ולגעת, יש משהו מאוד תלוש באוסף גדול כל כך של מחברות, וחבל! אלה הרי לא תמונות במוזיאון, וגם בתערוכה של תמונות יש תמיד הסברים, שמות, רקע של היוצר, כל אלה מוסיפים לתערוכה ומעמיקים בעיניי את החוויה.

בכל מקרה, רוצו לראות את התערוכה! מחר אפרסם פה עוד פוסט משאר הביקור התל אביבי בשישי בבוקר, ובינתיים, עד שאכתוב על כך בהרחבה, אני מפנה אתכם לאלבום של עמודי יומנים של משתתפות הסדנאות שלי, פה, ופה, וכאן יש לי לוח פינטרסט שאני אוספת בו יומנים מכל רחבי הרשת.

תיהנו! :-)

 

נעים מאוד: דן אלדון

כל שבוע יתפרסם פה ראיון עם יומנאי חדש, במטרה להציג אנשים מעניינים ויומנים שונים, ודרכם לקבל תמונה מלאה יותר על יומנים, סוגי יומנים, איך הם נראים ומה הם נותנים. אם גם לכם יש יומן יצירתי ואתם רוצים להתראיין, או אם אתם מכירים מישהו שישמח להתראיין, כתבו לי.

והפעם, היכרות עם דן אלדון.
לדן אלדון יש סיפור חיים מרתק, עם סיום טראגי.
דן היה צלם ועיתונאי, ובשנת 1993, כשהיה בן 22 בלבד, נהרג בידי המון זועם בסומליה.

Dan Eldon

הוא נולד בלונדון ב-1970, וכשהיה בן שבע, עברה כל המשפחה לגור בקניה.
בגיל 12 כבר התחיל לצלם, כשהתלווה לאימו העיתונאית למשימות סיקור שונות, ובגיל 15 התחיל לכתוב יומן.

book5-004

הוא היה פעיל חברתי בנפשו, וכבר בשנות בית הספר ארגן יוזמות שונות, ביניהן גיוס כספים לילד קנייתי שהיה זקוק לניתוח, ומכירת פריטי אמנות כדי לגייס כספים למשפחות מקומיות. בתקופת הלימודים הגבוהים שלו הקים קרנות צדקה ונסע למסעות חובקי עולם לגיוס כספים למטרות שונות. בחייו הקצרים הספיק לבקר ב-46 מדינות, וללמוד 7 שפות.

 book5-005

book5-050

ב-1992 היה רעב איום בסומליה, ודן נסע לבקר שם במחנות פליטים. אנשי סוכנות הידיעות רויטרס הבחינו בצילומים שלו, והוא התחיל לעבוד ברויטרס ככתב שטח וצלם.

Book-8-016

אחרי שנה הוא החליט שהספיק לו, ואפילו העביר כבר את התפקיד לכתב מחליף, אבל זמן קצר לפני שהיה אמור לעזוב את המדינה, הוא נרגם למוות על ידי המון זועם, בזמן שצילם אחרי תקרית עקובת דם שבה נהרגו עשרות אנשים חפים מפשע.

Book-8-003

אחרי מותו, אמא שלו מצאה את 20 היומנים שהספיק למלא. תיעוד מדהים של חייו.

175710822932731751_qtGYSE

1

באתר הרשמי של דן אלדון אפשר ממש לדפדף ביומנים עצמם, לראות את הכריכות, ולהסתכל מקרוב. היומנים מרתקים, יש בהם כל כך הרבה סיפורים ומזכרות (נוצות, מטבעות, פתקים, תעודות ועוד), והכל מתועד בצורה מאוד כנה וחיה.

Book-8-015

Book-11-020

היומנים מלאים בסגנונות יצירה שונים ומעניינים, ומעניין גם לשים לב להתפתחות שלו לאורך השנים. אין ספק שהיומנים מילאו תפקיד חשוב בחייו והיו חלק בלתי נפרד מהם.

20

פה אפשר לצפות בסרט קצר ומרתק על חייו של דן אלדון, כולל צילומים שלו, ראיון עם אימו ואחותו, ועוד.
כשאמא שלו מספרת על אהבתו לצילום, היא אומרת, "הוא אף פעם לא היה מרוצה מהתמונות שצילם. הוא תמיד ערך אותן, גזר אותן, כתב וצייר עליהן".

35677022019151184_UFRjVMA7_c

אימו של דן הוציאה לאור שני ספרים שמורכבים מעמודי היומן שלו. אפשר לדפדף בהם באמאזון:
The Journey is the Destination
Dan Eldon: The Art of Life

לצערי אני לא יכולה לראיין את דן אלדון, אבל תוך כדי דפדוף ביומנים המדהימים האלה, אני לא יכולה שלא לחשוב על הבחור הצעיר הזה, ולדמיין מה הוא היה עונה.

נעים להכיר: אפרת חסון

כל שבוע יתפרסם פה ראיון עם יומנאי חדש, במטרה להציג אנשים מעניינים ויומנים שונים, ודרכם לקבל תמונה מלאה יותר על יומנים, סוגי יומנים, איך הם נראים ומה הם נותנים. אם גם לכם יש יומן יצירתי ואתם רוצים להתראיין, או אם אתם מכירים מישהו שישמח להתראיין, כתבו לי.

והפעם, אני שמחה מאוד להכיר לכם את אפרת חסון.

AMIT 210310 50

צילום: עמית שעל

לפני כשנה נתקלתי במקרה בבלוג של אפרת, והתאהבתי. אפרת מאיירת ומעצבת לפרנסתה ולהנאתה. אני בטוחה שיצא לכם לפגוש יצירות שלה, ולא ידעתם. כמו זה, למשל:

1_small

האהבה הגדולה שלה למה שהיא עושה באה לידי ביטוי בכל פוסט בבלוג שלה. היא יצירתית, מקורית, מעניינת ומצחיקה, ומשתפת בתהליכי עבודה וחשיבה, ובעיקר בחיי היום יום שלה, והכל בדרך האישית שלה. זה, למשל, מתוך "עגולה", טור של אפרת ב"הורים וילדים":

Agula2_4blog

היא משתמשת במגוון מרשים של טכניקות ומדיומים, ואפשר לראות בין העבודות שלה קולאז', צבעי מים, רישומים, קומיקס, ועוד.

amyBlog2

dov

היומנים של אפרת אישיים ויפהפיים, ומספרים סיפורים קטנים ושובי לב מהחיים. כמו העמוד הזה, מתוך סדרה שלמה של פוסטים על "הזמן הזה בחודש":
mahzor2

או העמוד הזה, שמביע את השמחה שבהריון בצורה מקסימה כל כך:

pasim2

מתי ואיך התחלת את היומן הראשון שלך?
את היומן הראשון שלי לא אני התחלתי, התחילו בשבילי. כמה ימים לאחר שנולדתי החל אבי לתעד את קורותיי בגוף ראשון ביומן מיוחד בו כתב מתי חייכתי מה אכלתי מה אני אוהבת ומה מצחיק אותי. כשהייתי בכיתה א׳ קראתי את היומן ונהניתי, ובכיתה ב' קיבלתי כמתנת יום הולדת יומן קטן ומרובע עם מנעול וציור של פרח סגול בכריכה..היומן היה עבה והתרגשתי מאוד, אך לא ידעתי מה לכתוב בו. שאלתי את אמי, שבדיוק ראתה חדשות, מה כדאי לכתוב ביומן והיא אמרה ״תכתבי שאידה נודל באה לארץ״ זה היה בדיוק כשהראו את הוידאו של אידה יורדת מהמטוס עם קוקו צמה ומשקפיים. לא ידעתי מי האישה הזו ומה הקשר שלה אליי אך עשיתי כדברי אמי.

כשגדלתי עוד קצת אהבתי לקרוא ספרים שהם יומן; יומנה של אנה פרנק, ״דפי תמר״ של דבורה עומר, ״אורי גדות בן 11 וחצי ילד רגיל״ של סמדר שיר, ועוד. מאז ועד היום כתבתי המון יומנים אישיים, יומני מסע מהמזרח, דרום אמריקה ואירופה, שהתווספו אליהם איורים, וגם פרויקט הגמר שלי בבצלאל יומן לילה הוא ספר המתאר לילה לבן שעברתי.

scan2

scan4

 מהו יומן היצירה בשבילך?
היומן הוא הראש שלי, הוא מכיל את המחשבות הרעיונות המשימות הרשימות היצורים והציורים שעוברים לי בראש. מתקופת בית הספר היסודי ועד הצבא היומנים הכילו בעיקר טקסט שנכתב בעט פיילוט כחול, אך בטיול לדרום אמריקה חל המפנה ובו התווספו לטקסט גם איורים קטנים, לאט לאט הלכו האיורים ותפסו מקום גדול יותר ויותר ביומנים ובחיי והטקסט הלך והצטמצם..כבר שכחתי כמה אהבתי לכתוב והיום אני חוזרת גם לזה. אך ללא ספק כרגע האיורים והאימג׳ים הם המוטיב המרכזי ביומנים שלי.

44carlos

tsipiyot_4blog

באילו חומרים את הכי אוהבת להשתמש?
אני אוהבת להשתמש בשאריות של גזרי נייר, אני אוהבת לקבל השראה מכתם מקרי על הדף שמזכיר לי פנים של אישה זקנה או כלבלב חמוד ושמנמן, אני אוהבת להדביק דברים שאספתי, ואוהבת לצייר על הדברים המודבקים. יותר קל להתחיל מכתם או גזיר נייר מאשר מנייר לבן וחלק.

c3

IMG_0297

שתפי  אותנו בסיפור/אנקדוטה שקשורים ליומני היצירה שלך:
חלק מהיומנים שלי נכתבו בשיתוף עם אדם נוסף. בכיתה ז׳ אני וחברתי הטובה, שהיא עדיין חברתי הטובה יש לציין, כתבנו יומן ביחד ובו כתבנו את החלומות האהבות והסודות שלנו. כתבנו איך נקרא לילדינו ואיך ייראו בחירי ליבנו. התרגשתי מאוד למצוא את היומן במחסן והחלטתי להעניק אותו לחברתי ליום הולדתה ה32. לאחר 20 שנה, כאשר שתינו נשואות לבחירי ליבנו ואמהות צעירות וטריות לילדינו היה מרגש ומצחיק לקרוא את מה שכתבנו אז…

dream_small

עצות למתחילים?
העצה הכי טובה שיש לי היא להסיר כל שמץ של ביקורת עצמית, לא לחשוב על איך זה נראה או מה יגיד מי שימצא את היומן בעוד 100 שנה, פשוט ליהנות מעצם הכתיבה והיצירה.

1_small

אני מאוד מודה לאפרת על השיתוף, העבודות שלה מרתקות, ואני לא יכולה לסיים את ההיכרות הזאת בלי להמליץ לכם על פוסטים אהובים במיוחד מהבלוג שלה:

פלינה על תהליך עבודה על מצגת שיווקית לשמלות כלה.
דירה להשכיר על הטיפוסים שנתקלים בהם כשמחפשים שותפים לדירה.
בקרוב אהיה בת ש... הרהורים לקראת גיל ש…
אלוהי הדברים הקטנים על כל הדברים הקטנטנים שמוצאים כשעוברים דירה.
Sunshine For Japan על תהליך העבודה על כרזה הקוראת לתרום ליפן אחרי הצונאמי.
הבית של סבתא ציורים עדינים ורגישים להפליא של דברים שיש בבית של סבתא.

 אתר: www.efrathasson.com
בלוג: http://efchek.blogspot.co.il

The Sketchbook Project

תארו לעצמכם ספרייה ענקית של יומנים יצירתיים. יצירות אמנות מרתקות על המדף, רק לשלוף אחת אקראית, לדפדף, לגעת וללטף.

Source: good.is via Rachel on Pinterest

 

זה בדיוק מה שמציע ה-Sketchbook Project.

 

The Sketchbook Project הוא פרויקט יומני נהדר, פתוח להשתתפות לכל מי שרק רוצה, מכל רחבי העולם. תמורת תשלום של $25, תקבלו יומן ריק, תוכלו למלא אותו ולהחזיר, ולהיכנס לספריית היומנים העצומה.

IMG_1849

הספרייה הפיזית המאכלסת את כל יומני הפרוייקט היא ה-Brooklyn Art Library, שממנה יוצאות גם תערוכות נודדות של היומנים, שמגיעות למקומות שונים ברחבי ארה"ב. אפשר לקרוא פה על החוויה של ספי, שביקרה בתערוכת היומנים בקיץ האחרון. ואם לא יצא לכם לבקר בארה"ב בקרוב, תוכלו בכל זאת ליהנות ממבחר לא קטן של היומנים, בגרסה הדיגיטלית שלהם.

באתר של ה-Sketchbook Project תוכלו לצפות בהרבה סרטונים מעניינים ולקבל עוד המון מידע על הפרוייקט הזה ועוד פרוייקטים קטנים יותר, אבל מעניינים לא פחות, של אותה חברה.

אם אתם תוהים איך אפשר למלא יומן יצירתי באהבה גדולה ואז לשחרר אותו, אני אצטרך להשיב שאני עדיין לא יודעת. הצטרפתי לפרוייקט לפני שנתיים, כי חשבתי שחופשת לידה תהיה זמן נפלא למלא יומן. כמובן שהתבדיתי מהר מאוד, ולכן היומן שלי עדיין אצלי, ולא בספרייה, אבל כששאלתי את טישה מור, שמוכרת את היומנים שלה כיצירות אמנות, איך היא מצליחה להיפרד מהם, היא ענתה שהעבודה ביומן היא כולה למען התהליך. זו עבודה אישית, מהנה, תהליכית, היא לומדת ממנה, נהנית ממנה, חושבת ויוצרת, אבל כשהתהליך נגמר, הוא נגמר. זאת עוד יצירת אמנות, והיא יכולה לשחרר אותה. זה אחד העמודים ביומן של טישה שמשתתף ב-Sketchbook Project:

 

כל היומנים מתחילים את הפרוייקט כמחברות קטנות, ריקות ואחידות, אבל היות זה פרוייקט אמנותי ואין חוקים, התוצאות מגוונות מאוד. אנשים תולשים את העמודים, מחליפים אותם, תופרים אותם, מציירים במחברת, מדביקים בה, מוסיפים לה עמודים, יוצרים ממנה ספרי פופ-אפ שלמים, ומה לא! :)

 

אין מגבלת גיל, צעיר המשתתפים בפרוייקט הוא בן חמש, וזקן המשתתפים בן 83, כיתות שלמות מילאו יומנים בשיעורי מלאכה ושלחו אותם לספרייה, חלק מהמשתתפים כתבו ביומנים, אחרים צילמו, הדביקו, ציירו, נתנו לילדים שלהם לצייר, וכולם בעיקר… נהנו.

אתם יכולים להציץ ביומנים הישראלים שמשתתפים
בפרוייקט כאן, ואם מתחשק גם לכם להיות חלק מהפרוייקט הנהדר הזה, כדאי שתזדרזו.
ההרשמה לשנת 2013 מסתיימת… מחר!

נעים להכיר: גבריאלה ברוך

כל שבוע יתפרסם פה ראיון עם יומנאי חדש, במטרה להציג אנשים מעניינים ויומנים שונים, ודרכם לקבל תמונה מלאה יותר על יומנים, סוגי יומנים, איך הם נראים ומה הם נותנים. אם גם לכם יש יומן יצירתי ואתם רוצים להתראיין, או אם אתם מכירים מישהו שישמח להתראיין, כתבו לי.

והפעם, הכירו את גבריאלה ברוך.

Work ^_^

גבריאלה ברוך היא בוגרת טרייה של בצלאל, נבחרה לאחת מ-51 המאיירים המוכשרים של שנת 2011 על ידי מגזין CMYK והגיעה למקום השלישי בתחרות ע"ש ריצ'רד סולמון לאמנים פורצי דרך לשנת 2011 (לצד פרסים נוספים).

 2

האיורים שלה חלומיים, דמיוניים, מספרים סיפורים שלמים, ומלאי רגש.

for AMMO magazine

For http://specialday.dk/

The Start of Something Beautiful - Porcupine Tree
בקיץ האחרון, גבריאלה הייתה "אמנית העונה" במסגרת עונת התרבות בירושלים. בחודשים שקדמו לכך, היא שוטטה בירושלים חמושה בספר סקיצות ובלב פתוח,  ואספה את הנקודות המשמעותיות ביותר בעיר עבורה. התוצאה כונסה ליומן מסע יפהפה. אל תפספסו את הסרטון הזה!
ואחרי כל ההקדמה הזאת, אנחנו מגיעים ליומנים היצירתיים של גבריאלה, ולראיון איתה.
מתי ואיך התחלת את היומן הראשון שלך?

הסקצ'בוק הראשון שלי היה בכיתה ו' לדעתי. היה לי קלסר ורוד שהייתי מתייקת אליו ציורים. רובם היו נסיונות חמודים לעצב שמלות וחולצות.

Untitled

Untitled

מהו יומן היצירה בשבילך?
חופש. אלו דפים נטולי שיפוטיות. לא משנה מה תהיה התוצאה. אף אחד לא יעביר עליה ביקורת. החופש פותח דלת להתנסות חסרת פחד בטכניקות ורעיונות. מעבר לזה היומן היצירתי שלי מאוד אמוציונלי. אני מאיירת לתוכו הרבה מהרגעים שאני עוברת במהלך היום.

Untitled

באילו חומרים את הכי אוהבת להשתמש?
עטים, עפרון, צבעי עיפרון, גזירות והדבקות של דפים.

Sketch

שתפי אותנו בסיפור/אנקדוטה שקשורים ליומני היצירה שלך.
לפני כמה חודשים איבדתי את אחד מהסקצ'בוקים האהובים עליי, ועדיין לא מצאתי אותו.

Untitled

עצות למתחילים?
אל תפחדו לצייר.

The smiths - girl afraid

אם תזדרזו, אולי תוכלו לזכות בהדפס של גבריאלה ברוך, בהגרלה החודשית שהיא עורכת בפייסבוק. כל הפרטים פה. תודה רבה, גבריאלה, על השיתוף!

אתר: http://www.gabriellabarouch.com/
חנות: http://market.marmelada.co.il/gabriellabarouch
פייסבוק: https://www.facebook.com/GabriellaIllustration

 

אתגר הדף שנחרב – התוצאות

תודה רבה לכל מי שהשתתפה באתגר, יש לנו זוכה בהגרלה!
אבל לפני כן, כמה דברים קטנים.
1. לפני שבועיים, היינו ברומא, ונתקלתי בחלון הראווה הבא, שמאוד שעשע אותי, לנוכח האתגר:

167

2. במקרה נתקלתי השבוע בפוסט ישן שכתבתי לפני שנתיים, והוא מתאים בול לאתגר הזה. בפוסט הזה תיעדתי תהליך יצירה, כולל ה"תקלות" בדרך, שינוי כיוון, וסיום שהייתי מרוצה ממנו (היום הייתי מסיימת אותו אחרת לגמרי, אבל זה לא רלוונטי :-) .

3. בפוסט הזה תוכלו לראות קישורים ותמונות לעבודות שהועלו, ואני מצרפת שתיים נוספות שהתווספו אחריו: "ראש בעננים" של מרינה:

decapitated in spring colors

ו-Watch Your Head! של עינת:

watch your head

מאוד כיף לראות את היצירתיות, הצבעוניות והגיוון ביצירות שנשלחו אליי. תודה!
ו…הזוכה בהגרלה היא עינת! עינת, ברכות! שלחי לי כתובת במייל, ואשלח לך את הספר. :-)

אתגר הדף שנחרב – הארכה

אני אפתח הפעם בתקווה גדולה שכולם קיבלו עדכון לגבי הפוסט הזה!
המערכת ששולחת עדכונים קצת מקרטעת, ולמרות כל הבדיקות שאני עושה, אני מגלה שעדיין יש אנשים שלא מקבלים עדכונים.
אז דבר ראשון, אני שולחת עכשיו את כל העדכונים ידנית, כך שכולם אמורים לקבל עדכון, ואני מזמינה אתכם להציץ בפוסטים הקודמים, אולי יש שם דברים מעניינים שפספסתם ;-)

בנוסף, בגלל הבעייתיות הזאת, אני מאריכה את תאריך היעד להשתתפות באתגר "הדף שנחרב". ההשתתפות פתוחה עד ה-27.8. כדי להשתתף באתגר, אתם צריכים לגשת לפוסט הקודם. בסופו, יש צפרדע כחולה קטנה. כל מה שצריך לעשות זה ללחוץ עליה (מסומנת בחץ האדום) ולמלא פרטים:

inlinkz

ואם אין לכם בלוג או מקום אחר להעלות אליו עבודות, אתם יכולים לפתוח חשבון חינם בפליקר (Flickr.com) או בכל אתר אחר שמאפשר העלאת תמונות. ואם כל הפתרונות האלה לא מתאימים לכם, שלחו לי את האתגר שלכם במייל, ואני אעלה אותו בשבילכם.

בין כל המשתתפים באתגר יוגרל הספר Wreck This Journal.

לסיום, אני רוצה לשתף אתכם בתוצרים המקסימים שהגיעו אליי בינתיים: קפצו לבלוג של עדיה, כדי לראות את האפרו המפואר שהיא בנתה, ולבלוג של שושי, כדי לגלות את האישה הסינית שנחשפה אצלה. ולשי בת העשר (!!) אמנם אין בלוג, אבל אמה שלחה לי את התמונות המדהימות שהיא עשתה לאתגר:

ShaiGilad2

shaiGilad1

מדהים, נכון? :-)

תודה רבה לכל המשתתפות, תענוג גדול לראות את הדמיון והיצירתיות שלכן!
ואם זה עשה לכם חשק, אתם מוזמנים להדפיס את דף האתגר ולהשתתף!
כל ההוראות נמצאות פה.

אתגר הדף שנחרב (+giveaway)

באחת הסדנאות האחרונות שהעברתי, קרה המקרה הבא:

IMG_1956

זה עמוד ביומן של בחורה, שבחרה לעבוד בתוך קטלוג אופנה. בעמוד שממול, היא השתמשה בצבע אדום, וכשהיא סגרה את הקטלוג, הצבע נדבק לעמוד שמולו, ערף את ראשה של הדוגמנית, והותיר דף מהמם מדמם. לפי זעקות השבר בחדר, אפשר היה לחשוב שבאמת קרה אסון :-)
בעיניי דווקא קרה משהו מעניין. זה היה יכול להיות פחות מעניין, אם הצבע היה צהוב. או ירוק. אבל הוא אדום, ויוצר תמונה חדשה ומעניינת. אפשר להשאיר אותה ככה, אפשר להמשיך לעבוד עליה, אבל חבל להישאר בתוך ה"אוי ואבוי" המקפיא.
וזה בדיוק מה שהספר מהפוסט הקודם רוצה להדגים.

אז הנה אני מאתגרת אתכם לתת הזדמנות ללא נודע, לתת סיכוי לחורבן, וליהנות מהתהליך ומהאפשרויות שנפתחות לכם תוך כדי. בשלב הזה אתם אפילו לא צריכים לחרב שום דבר, אלא רק להשתמש בדף שכבר נחרב. האתגר שלכם הוא להוריד את הדף הזה, להדפיס אותו, ולעבוד עליו כדי ליצור משהו אחר מתוך החורבן הזה. :-)

IMG_9048

מוכנים? איך הייתם ממשיכים את העמוד הזה?
לחצו כאן להורדת התמונה, והתחילו ליהנות.
שימו לב! האתגר פתוח לכולם. גילאי 2-200, בלי הבדלי מין, גזע ודת. לא צריך ידע קודם, לא צריך אומץ, לא צריך אפילו לשתף אף אחד. רק להתנסות. וליהנות.
אם בכל זאת תרצו לשתף, יש פה אפשרות להעלות תמונות בתחתית הפוסט, ובין כל המשתתפים יוגרל עותק של הספר Wreck This Journal. ההגרלה תיסגר ביום ראשון, 12.8.12, בתשע בבוקר.

בעבר כבר כתבתי כמה פעמים על האפשרות ליהנות מהתוצאה גם אחרי ש"התקלקל לי". אפשר לקרוא פה פוסט על צילומים "לא טובים", וכאן על איך הפגם הופך דווקא למושלם :-)

לסיום, אם אתם אוהבים אתגרים או מחפשים הזדמנות נוספת ליצירה, נפתחו לאחרונה שני בלוגים ישראלים שמעודדים אתכם בדיוק לזה:
סברס סקראפ
ויוצאות מהקווים
ואם כבר מדברים על אתגרים, זו הזדמנות מצויינת להזכיר לכם שמיקסים, בלוג אתגרים שיצא כבר לפנסיה, עדיין חי וקיים, והוא מלא באתגרים מעניינים והדרכות מקסימות. אני מזמינה אתכם לבקר בו וליהנות.

זהו, ארגנתי לכם מספיק חומרים קריאה ופעילויות לסוף שבוע אחד, אה? :-)



Wreck This Journal – תרגילים בחופש יצירתי

לפני הכל, ברכות לרביד פלג, הזוכה בהגרלה מהפוסט הקודם! רביד זכתה ביומן ובגלויה יפהפיים של מירב קיט. רביד, שלחי לי כתובת. תודה רבה לכולכם על התגובות וההשתתפות!
———-

אני מאוד אוהבת לקרוא. ואני גם אוהבת שהספרים שלי גרים איתי. כשהייתי צעירה יותר, רציתי שהספרים שלי יישארו במצב מבריק ומצוחצח, כמו חדשים. אני זוכרת שפעם השאלתי ספר לחברה, וקיבלתי אותו מוכתם בכתמי קפה. הייתי כל כך מזועזעת, שקניתי לי עותק חדש! היום אני כבר יותר מזועזעת מהעובדה שקניתי לי ספר חדש. אז זה לקח זמן, אבל ביחד עם ההבנה שחשוב לי לשתף בספרים שלי, גם הבנתי שספר חבוּט הוא ספר אהוב, והיום יש לי על המדף ספרים שנאכלו על ידי כלבים (בחיי… אני אצלם לכם!), ספרים עם כתמי קפה, ספרים עם עמודים קרועים, ואפילו ספר שקשקשה בתוכו ילדה קטנה אחת. כל ספר וסימני האהבה שהטבעו בו.

קרי סמית (Keri Smith) היא מאיירת נהדרת שמחברת ספרים מקסימים ולא שגרתיים על יצירתיות, שלא רק מספקים עצות ורעיונות, אלא גם קוראים לכם לנצל אותם בצורה הכי מעשית שיש. לאהוב אותם חזק!

Wreck This Journal, היומן שקורא לכם לחרב אותו, הוא תרגיל מצוין ביצירתיות, חופש יצירתי, ושחרור.
הספר הוא בעצם יומן יצירתי, מלא בתרגילים שמטרתם לגרום לכם להבין שהיומן הוא מקום שבו הכל מותר. אפשר לכתוב בו, לצייר בו, לתלוש ממנו עמודים, לקרוע אותם, לחורר בו חורים, ולקחת אותו איתכם לאמבטיה. כל הרעיונות האלה כתובים כמשימות בעמודי היומן, מאתגרים אתכם ליישם וליהנות, ובדרך להבין שלא רק שהכל מותר, אלא שבדיוק ככה נולדת יצירת אמנות. מתוך ההריסה וההתחברות לתהליך ולהנאה שבו! בספר של סמית חובטים את היומן בקיר, מורחים עליו בוץ, ולועסים אותו. כן, כן, כל מה שיעזור לכם להתחבר ליומן שלכם, כשהמסר הוא (שוב ושוב) שלא צריך להיזהר, לא צריך לחשוש, לפחד מהתוצאה/תוצר, אלא רק להתלכלך ולהתנסות. רק משם תבוא היצירה האמיתית.

צילמתי לכם כמה עמודים לדוגמה:

IMG_9000

IMG_9004

IMG_9003

IMG_9006

IMG_9005

הספר הזה הפך כבר לסוג של קאלט, וברחבי האינטרנט אפשר למצוא אינספור תמונות וסרטונים של אנשים שתיעדו את עצמם משמישים את הספר, אוהבים אותו, נהנים ממנו, וכל זה בדרכים יצירתיות, צבעוניות ושמחות שממלאות אותי בהשראה.

אז הנה כמה תמונות "אחרי":

Source: flickr.com via Cathy on Pinterest

Source: flickr.com via Cathy on Pinterest

 

ותראו, למשל, את הסרטון החמוד הזה:

בפליקר יש שתי קבוצות של מכורים לעניין, והן מלאות בתמונות מדהימות של כמה שאפשר לעשות עם מחברת אחת והרבה חופש ;-) :

Wreck This Journal
How To Wreck A Journal

ואם אתם רוצים לעקוב בעברית, מיטל קנתה לעצמה יומן כזה והתחילה לתעד את הריסתו, והיא מזמינה אתכם לעקוב ולהצטרף עם יומן משלכם. אני חושבת שזה תרגיל מעולה!

נו? השתכנעתם? מסוגלים לקרוע את העמוד שלכם? לצבוע אותו באדום? ומה יקרה אם מישהו אחר יעז לעולל דברים כאלה לעמודים שיצרתם באהבה גדולה? כדי לתת לכם הזדמנות להתנסות, אני אעלה פה מחר אתגר בהשראת Wreck This Journal. מוכנים? :-)

נעים להכיר: מירב קיט (+מתנה לקוראים!)

כל שבוע יתפרסם פה ראיון עם יומנאי חדש, במטרה להציג אנשים מעניינים ויומנים שונים, ודרכם לקבל תמונה מלאה יותר על יומנים, סוגי יומנים, איך הם נראים ומה הם נותנים. אם גם לכם יש יומן יצירתי ואתם רוצים להתראיין, או אם אתם מכירים מישהו שישמח להתראיין, כתבו לי.

את מירב קיט, אמנית ויזואלית מרתקת, הכרתי דרך פייסבוק. מירב עובדת כמאיירת, יוצרת, ומעצבת עצמאית, והיא הציגה במספר תערוכות, בין היתר, הציגה לאחרונה כ-15 יצירות מקוריות בתערוכה בבית פישקא בתל אביב.

547368_224465334337861_1565838033_n

מירב מציירת ציורים מדהימים, חלקם עדינים, חלומיים, ואחרים נוקבים ומרתקים, אבל כולם מעוררי מחשבה, ועשירים בפרטים עד כדי כך שקשה להסיר מהם את העיניים. להרבה מהציורים נלווים כיתובים מעניינים, כך שהסגנון שלה מאוד "יומני" בעיניי, עוד לפני שבכלל מגיעים ליומנים עצמם. בטח כבר התלוננתי על זה בעבר, אבל אחד הדברים שהכי קשה לי לעשות, זה לבחור את התמונות. איך בוחרים מהשפע היפהפה הזה?

545664_194303210687407_894744409_n

spring1

fb profile

399134_206070192844042_104906411_n

capture-yourself

מתי ואיך התחלת את היומן הראשון שלך?
 אני מנסה לגלגל בראשי את הזיכרון של היומן הראשון, ואני לא ממש יכולה לשים את האצבע על נקודה ספציפית בזמן ובמקום. תמיד ציירתי. את אחד הציורים הראשונים שלי, בו ציירתי את דמותם של אריק ובנץ מרחוב סומסום, בגיל שנתיים וחצי, אמא שלי שומרת עד היום. הכתיבה גם כן החלה בגיל מאוד צעיר להיות חלק מבלי הביטוי שלי, כילדה מאוד שקטה ומופנמת. היו לי יומנים של ילדות, כאלו עם מנעול קטן. הלוואי והייתי שומרת עליהם טוב יותר כדי שיהיה לי לראות ולהראות אותם היום. בשיעורים בתיכון לאומנויות, לא תמיד הקשבתי, ובדפים האחרונים של כל מחברת היו המוני שרבוטים וציורים, ככה הייתי יכולה להעלם לעולם אחר, מעניין יותר. כיום על שולחן העבודה שלי מונחות משהו כמו 7 מחברות. משום מה אני אף פעם לא יכולה לסיים אחת על הסוף, ותמיד מדגדג לי להתחיל אחת חדשה- לפעמים זה יוצר קצת בלגן, אבל כבר הבנתי שזה חלק מצורת העבודה שלי. השימוש במחברת משתנה מתקופה לתקופה, יש תקופות של תכנון ועשייה, שהמחברת היא בעיקר כלי לכתיבת רשימות וסידורים, יש תקופות בהן אני בעיקר חולמת, אז יהיו הרבה סקיצות ומילות מפתח, ויש פעמים שהמחברת היא ממש קנווס לציורים.

write

מהו יומן היצירה בשבילך?
חלק ממני, פלטפורמה שאליה נשפכות רגשות, מחשבות, התחלות, החלטות, חלומות, משימות. כולם יחד במארג צפוף ולא תמיד מסודר. היומן הוא כלי מצויין, משום שהוא גם אקטיבי וגם רפלקטיבי. כלומר, גם מעודד לפעולה, אך גם, בקריאתו לאחר זמן, אפילו חודש, נותן למעשה להתבונן בעצמך ממבט חדש, ממבט מהצד. אם רק מאפשרים לו, הוא יכול לעזור בהרבה קשיים רגשיים. כמו תרפיה.

Ams 3

2012-07-24 10.02.40

באילו חומרים את הכי אוהבת להשתמש?
מחוץ ליומן, אני מאוד מחוברת לצבעי המים- לאקוורל. פעם בשבוע אני מציירת בסטודיו בפלורנטין בצבעי שמן- בעיקר מודלים. במחברות אני משתמשת בחומרים קצת יותר "נקיים"- יש לי כמה עטים שאני מאוד אוהבת, לטרסטים, עפרונות.. יש לי מרקרים מיוחדים כמו פנטונים- אבל עם אפקט של צבעי מים שרכשתי באינטרנט.. לפעמים אני גם משתמשת בקולאזים. כל אחד מהמדיומים נותן תחושה שונה ואני אוהבת לגוון ולהחליף ביניהם.

560586_193824774068584_122608602_n

שתפי אותנו בסיפור/אנקדוטה שקשורים ליומני היצירה שלך:
יומן, יומנים, מחברות השראה, ג'ורנלים, הם אהבה גדולה שלי. לפני מספר חודשים, כשהחלטתי שאני רוצה ליצור סדרת מוצרים למכירה, עבדתי רבות במחברת ה-Moleskine שיש לי. כתבתי ותכננתי, ואז נפל לי האסימון! אני רוצה ליצור יומן השראה! וכך היה:) ידעתי שאני רוצה לעצב מחברת שתתן לבעליה מקום להביע את עצמו, רציתי לתת לאחרים את המתנה שאני מרגישה שהיומן נותן לי. הרעיון עבר כמה שלבי סקיצות ורעיונות, עד שהגעתי לתוצר הסופי, שנותן תחושה של עושר חזותי, תחושתי, ואני מקווה שהוא יעודד את האנשים שירכשו אותו ליצור, לחלום, לדבר עם עצמם בדיאלוג פתוח וכן. הכל כרוך בעבודה ידנית, כל יומן הוא אינדוידואלי וייחודי, ואין זהה לו.

IMG_0252

צילום: מירב בן לולו

IMG_0300

צילום: מירב בן לולו

581337_224453881005673_445340316_n

עצות למתחילים?
let go – זו העצה הכי טובה שאני יכולה לתת ליומנאי המתחיל. אין פה את הוירטואוזיות של קנווס, הדפים פה פשוטים, המדיום הוא אינטימי וקטן, בינך לבין עצמך. תיהיה אתה, אל תחשוב יותר מידי על התוצאה הסופית. תן ליד להוביל אותך. אולי בהתחלה זה יראה לך מגומגם, לא ברור, אך מהנסיון שלי, לאחר כמה עמודים, מתחילים לראות נושאים משמעותיים- ממש תֶמות, והכל נקשר יחד. פשוט ככה, ללא אג'נדות והתחייבות.

389763_191679790949749_1751254639_n

מירב עובדת על הקמת חנות שבה היא תמכור יומנים, גלויות, הדפסים ועוד. החנות תיפתח בקרוב, ובינתיים, אפשר לפנות אליה ישירות כדי לקנות יומן. בנוסף, אני שמחה לספר לכם שמירב נתנה לי יומן וגלויה שלה, להגריל כמתנה בין הקוראים שישתפו את הפוסט הזה בפייסבוק!

576940_224454027672325_2111251690_n

527556_189868207797574_1767344999_n

אז אם אתם רוצים לזכות ביומן וגלויה יפהפיים עם ציורים של מירב, לחצו פה למטה על כפתור השיתוף, שתפו בפייסבוק, ואל תשכחו להשאיר פה תגובה, כדי שאדע להכניס אתכם לרשימה!
אפשר להגיב עד יום שני, 30.7.12, ב-11:00 בבוקר. לכו על זה! :-)

תודה רבה, מירב, על השיתוף, על הראיון המאלף, ועל הנדיבות!

אתר: http://cargocollective.com/meravkeet
בלוג: http://keetisis.blogspot.co.il/
פייסבוק: http://www.facebook.com/keet.is